אוטוטרופיה/ חיסול הרעב הנפשי בעולם/ חלק ב

התרומה של אנשי ההון:

הדחף והאגרסיביות האובססיביים של אנשי ההון תרמו במידה מסוימת להתפתחות האנושות. אין צורך לבטל את המעמד העשיר שתרם לריכוז ולזרימה של משאבים ולעובדים ולעבודה בצורה מסודרת. וכאמור המעמד העשיר גם תרם ותורם להעלאת הרף של מותרות ונוחות ומחלחל למעמדות הפחות אמידים. השיטה של חלוקה צודקת ואחידה של משאבים משטיחה את החברה ומנוגדת לטבע האנושי. הבעיה היא לא בעושר אלא עושר שמושג על ידי החלשת האחרים ועיוות החברה.

על מה מקבלים אנשי הכסף את הונם?

בשני דברים הם תורמים לחברה והם, הפצה וארגון.

ההפצה, כלומר, הפצת סחורה כולל שיווק מעבר לים, שהביא לא רק להפצת מוצרים חדשים אלא  גם לחילופי תרבות ולהעשרת התרבות, בדיוק כמו שהפצת אבקת פרחים ועצים נעשית על ידי חרקים וחיות. זוהי התרומה של המסחר שהוא תהליך שמסייע לאוצרות התרבות לזרום אל מקומות אחרים כך שיוכלו לנצל אותם לתועלתם.  תרבות לא יכולה להתקדם בכוחות עצמה, היא זקוקה לחיכוך ולהפריה של תרבויות אחרות. המסחר גם איננו תהליך קל. הלחץ וחוסר הביטחון בקבלת תמורה עבור הסחורה אחראים לחלק מהאובססיה של בעלי ההון לשלוט על מקורות ההון.

הארגון הוא תרומה מסוג אחר. הוא מונע מהאנושות כאוס מוחלט, הוא מעמיד את הדברים בסדר הנכון, הוא מאפשר תפקוד סביר של החברה המתאים לאותה תקופה. כשהמארגנים הם בעלי מעוף הם יודעים איך להפעיל את העובדים לשם הגשמת תפקידם. כשהם לעתים קרובות חסרי מעוף ואנוכיים, הם נוטים להגביל את בעלי החזון ואת היצירתיים.

השאלה היא מי חשוב יותר? העץ שמייצר את הפירות או הרוח שמפזרת את הזרעים שלו? שניהם חשובים באותה מידה.

ובכל זאת אלו שלא יכולים לעקור ממקומם הם אלו שמקבלים מעט, למרות שאי אפשר בלעדיהם.

חלוקה הוגנת של כסף ואמצעים לא תמיד עולה יפה משום שמי שמחזיק את הכסף בכפות ידיו הוא זה שמחליט כמה מגיע לו וכמה מגיע לאחרים.  ובדרך כלל הוא מחליט שלו מגיע החלק הארי ונוהג לגבות את החלוקה הזאת בכוח פיזי או בעזרת ההון שלו. לעתים קרובות הכסף ניתן לו על ידי הרבה עניים, או נחסך על ידי ניצול המוני עניים כולל סיכון חייהם או ניכוס בכוח של אדמות ומקורות הכנסה שלהם. כמות הכסף שהם מקבלים לא קשורה לעבודה קשה או לתרומה לאנושות או לחדשנות או לתחכום. יש המתעשרים מלקחת ויש המתעשרים מלתת. ויש כאלו שהנתינה שלהם מעטה ואפשר לחיות בלעדיה אבל הלקיחה שלהם גדולה.

 בתקופה שלפני התקופה המודרנית המנהיגים והעשירים בנו ארמונות ופרצו דרכים וכבישים וקידמו את התרבות.  כך גם הצבא בעבר ובהווה פיתח דברים, שמשמשים היום את הציבור. תהליך זה התבצע תוך ניצול העם.

דוגמא מהתקופה המודרנית היא של מי שכונו "הברונים השודדים". אלו אנשי הון שפיתחו את ענף הרכבות בארה"ב ועל ידי כך הרחיבו את חופש הנסיעות של המעמדות הנמוכים והגדילו את יכולת הפצת סחורות אבל במקביל יצרו מונופולים וזלזלו באיכות המוצרים שהם יצרו בעצמם. כך עשו גם כל הטייקונים שיצרו ויוצרים תעשיות רחבות ידיים. מצד אחד הם אכן הוזילו את ההוצאות, הפכו את מצרכי היום יום לזולים וזמינים, ההמוניות של הייצור קיצרה את הזמן שבה אנשים צריכים לעבוד בשביל מוצרים יומיומיים בעיקר אוכל. ומצד שני הם גילו שקל לקחת שקל מכל עני מאשר לקבל בבת אחת סכום גדול וכך מצאו דרכים חדשות לניצול. ולא רק שהרוויחו מההמונים, הם גם קיבלו ומקבלים תמיכה ממשלתית ומשאבים בגלל התרומה שלהם לעובדים וגם בגלל כוחם ליצור לחצים על הממשל. הדרך לשאוב כספים מההמון הוא ליצור התמכרות צרכנים, החלפת האופנה לעתים קרובות, להוריד יעילות מוצרים, לקנות עסקים קטנים ולנצל טכנולוגיה שמאפשרת אי העסקת עובדים.

מיסוד החקלאות, בצד התועלת שבו, הביא לתחילת הרכושנות כאשר הגביל את השטחים בהם בני אדם יכולים להתגורר, להלך חופשי וללקט פירות כאוות נפשם. חברה עם בעלות על נכסים כמו החברה החקלאית היא זו שהתחילה עם התחרותיות, מעמדות, עוני לעומת עושר, נכסים מול חברה, פטריארכיות. היום המצב גרוע עוד יותר, התפוצצות האוכלוסין מקשה על קניית דירה או בית ומאידך לחלק לא גדול רכוש דלא ניידי רב מדי.

קיימים היום בעולם מספיק כסף, שירותים ומוצרים ומזון כדי לכלכל את כולם, אבל תמיד יהיו כאלו שימנעו את הגישה אליהם רק כדי להתעשר עד אינסוף.

האם הרוב צריך לשעבד את עצמו למיעוט אובססיבי שרוצה רק להגדיל את רווחיו? אותם אנשים שבמיעוט אינם קולטים שהם חבים את עושרם לבעלי שכר מינימום ואפילו להומלסים, שתורמים להפחדת הציבור החושש להצטרף לשורותיהם. הם גם חבים את המותרות והטכנולוגיה לחוכמה שנאספה במשך כל שנות התרבות.

הרבה מאוד עסקים שלא רק שלא תרמו את המעט של ההפצה והארגון אלא שהם הרוויחו למרות הנזקים שגרמו למפעל שלהם ולפעמים אפילו בגלל הנזקים שהם גרמו לאחרים. וכן, הרבה מאוד מעשיית העושר היא חסרת תועלת לאנושות, כמו אותם שמרוויחים מסתם העברת כספים ממקום למקום בעזרת האינטרנט.

המפזרים זרעים שיפזרו ויארגנו וישתקו: כאילו שתרומתם של בעלי מלאכה, ממציאים, ואנשי תרבות, פילוסופים, אנשי הדת המקוריים, סופרים, ציירים, אימהות לילדים שווה כל כך מעט שמותר להניח להם לחיות בחוסר ביטחון הישרדותי.  שלא לדבר על כך שאנשים הקריבו את איכות חייהם, חירותם ואפילו חייהם על מזבח כל התפתחות.

היום חוסר היכולת לספק לבד את כל הצרכים גדולה מבעבר. גם בארצות יותר מפותחות קיימים איים של רעב ומחסור ובתקופה של חוסר ביטחון הכל יכול להתמוטט גם אצל המעמדות המבוססים.

התהליך בו העשירים הפיצו את המוצרים וההתפתחות הסתיים, עכשיו הגולם קם על יוצרו. כמו תאי סרטן שמתפתחים מעבר למה שצריך, ההתמכרות לצרכנות, למוצרי אלקטרוניקה, הקטנת הצורך בעובדים, עברו את נקודת האיזון שלהם, ובמקביל, גדל זיהום כדור הארץ.