תקופה ארוכה מדי של חוסר ביטחון כלכלי יצרו סבל ותלות ומלחמות על רקע המחסור במשאבים לכל אחד. השיטות הכלכליות הנוכחיות תולות את פיתרון בעיות הכלכלה בכסף בלבד. הן השיטה הקפיטליסטית ההירארכית והן הסוציאליזם או הקומוניזם או אפילו הענקת משכורת חודשית לכולם, בנויים על כסף בלבד. מחד לקיחה באמצעות כוח פיזי או רכוש ומאידך התמקחות אינסופית עם הממשלה. לא שהכסף הוא בעיה, כסף זה טוב, הכסף הוא גאוני והשיטה הכי פחות מסורבלת לחילופי סחורות. הרע הוא התלות המוחלטת וייחוס כל בעיה לכסף עצמו.
הפתרון הוא ליצור אלטרנטיבה לכסף. לא לבטל את הכסף או את העושר, אלא למצוא דרך לביטחון כלכלי שתוריד את הכסף כמרכיב יחיד של המשוואה של כסף = חיים.
ההצעה כאן היא משהו שאפשר לכנות אותו: אוטוטרופיה, הזנה עצמית, ייצור עצמי לקיום בסיסי לצד השיטה הישנה של עבודה תמורת כסף או רכוש של אחרים. בעולם המודרני היום, בעזרת הטכנולוגיה, אפשרי שכל אחד וכל משפחה יוכלו לכלכל את עצמם עבור קיום סביר בשיטות חדשניות שיפורטו בהמשך המאמר בלי תלות מוחלטת בחלב של שתי פרות רזות ובכמות הגשם הקמצנית שהטבע ממטיר על השדות. מפתיע כמה הטכנולוגיה יצרה שיוויון הזדמנויות והרחיבה את עולמם של כולם, כולל העניים, לא פחות מאשר אלפי שנים של דיונים והבנה הולכת וגוברת של לפחות חלק מהאנושות על זכויות אנוש בסיסיות לכול.
מצד שני, עדיין לאפשר לבעלי ההון לבטא את עצמם ע"י יזמות. אבל גם מצד אחד הורדת הלחץ של אותה שכבה שעדיין נזקקת לכוח ומצד שני עקיפת כוחם האינסופי של פוליטיקאים ובעלי הון. השיטה של אוטוטרופיה, היא השיטה של סיפוק עצמי בסיסי של כל אדם לחוד בלי תלות בקהילה שלו ובלי תלות בנציגי חברה חזקים.
הכסף הוא לא הדבר האמיתי כמו אהבת הזולת והערכה מצד הזולת או הגשמה עצמית, ולכן הן הקפיטליזם והן סוציאליזם משאירים תמיד חללים של שאיפות שלא מולאו. שניהם פוגעים בסוג אחר של אנשים. גם המלחמות ביניהם הן מלחמות האתמול לפני שהחלה המודעות לשוויון ולפני פרוץ הטכנולוגיה ולכן הן פחות רלוונטיות כיום. מפתיע כמה הטכנולוגיה יצרה שיוויון הזדמנויות והרחיבה את עולמם של כולם, כולל העניים, לא פחות מאשר אלפי שנים של דיונים והבנה הולכת וגוברת של לפחות חלק מהאנושות על זכויות אנוש בסיסיות לכול.
כאשר מושגת יכולת ההזנה העצמית להישרדות ניתן להשתמש בכסף כדי לקשט את החיים במזון משובח, תכשיטים, בתים יפים, יאכטות ומטוסים ושאר הנאות ושאיפות. היא גם מעניקה רגיעה וחופש פנימיים שמאפשרים התפתחות אישית ומקצועית וקבלת החלטת חכמה לא מתוך לחץ. אבל יותר מכל זוהי שיטה שמאפשרת חברה אמפאתית במקום מלחמת הכל בכל.
הפחד מהיעדר מזון הוא פחד ראשוני פיזי שמוטבע גם בעשירים ביותר. זה הפחד הפרימיטיבי הקדמוני שקיים בכל יצור חי, פחד קיומי שקיים בכל בעלי החיים, כי אם אני לא אצוד את האוכל שלי, אחרים יצודו אותי ויהפכו אותי לאוכל שלהם. יצר הקיום הפך לרעב נפשי אינסופי שאי אפשר להשביעו. הוא הבסיס למלחמות שהתחילו עם הרצון לחטוף את המזון מפי הזולת ובהמשך החזקים חטפו נכסים מיותרים בשעה שהחלשים חיו וחיים עד היום במחסור תמידי ואפילו עד כדי גסיסה מרעב. הרעב הזה אחראי לאווירה האלימה, שמקורה באווירת הפחד, שרוחשת מתחת לפני השטח. במקביל לרעב למזון התפתח גם רעב לצרכים בסיסיים אחרים כמו דיור ואנרגיה כדלק, רפואה, הגנה. יצירת מזון עצמי צרכים בסיסיים בשיטות מודרניות, ויש כבר שיטות כאלו כפי שנראה מאוחר יותר, תבטל את הרעב הפסיכולוגי של כל המעמדות כולל אלו שיש להם את הביטחון הכלכלי לכל חייהם ותרגיע את האלימות החייתית הקדמונית. חייתיות זאת עם כל יופייה הראשוני, הגיע הזמן ללכת מעבר לה לחופש מפחד הישרדות ללא צורך בהקרבה עצמית.
בתקופה שלנו אפשר לשנות את החשיבה, מראיית כסף כצורך הישרדותי למשהו שמגיע מתוך מותרות ורווחה, ממשאבים שתלויים באחרים למשהו עצמאי, מהצורך להצדיק את ההשתכרות בכישרון או בעבודה או בירושה למשהו נגיש לכל.
ביטחון קיומי יבטל את גם הצורך של האדם הממוצע להיכנע לנציגי הכסף כמו בוסים, לקוחות, בנקים ופוליטיקאים ושירות אנשים שעם רצון חופשי לא היינו רוצים לפגוש אפילו במקרה. גם מלחמות דת ורוב לוחמי הדת ניזונים מכספים של אנשים מבוססים וחזקים המלבים מלחמות אבל גם מרצון תת הכרתי לשליטה שמקורה בפחד הישרדות. זהו גם שינוי מציאות שבה כל גחמה של פוליטיקאי או של תאגיד או התפתחות טכנולוגית עשויים למוטט משפחות ושכבות שלמות של אוכלוסיה. אפילו תלות שנחשבת לצדקה כמו תלות בקרובי משפחה, פקידי סעד, תרומות של נדבנים וקופסאות צדקה היא תלות פוגענית.
אוטוטרופיה תפחית תמנע מפוליטיקאים ולשואבי
כספים אחרים לאיים על הרוב ולהכריח אותם לשעבד את עצמם לעבודות שמאפשרות רק קיום
מינימאלי.
מה שטוב בעבודה למען עצמי בדרך מודרנית בניגוד לחלוקת כספים ומזון חינם שהיא לא תנוון את האדם אלא תחלץ עוד יצירתיות, מרץ וחדשנות בכיוונים מפתיעים, ולא כחקלאות מתישה אלא כעבודה קלה יחסית ומספקת שמותירה פנאי למשפחה ותחביבים. אין מה לדאוג לנסיגה של החברה בגלל חוסר לחץ. האמנים והממציאים אף פעם לא היו זקוקים לדחיפה, האנרגיה הפנימית תמיד בערה בהם, וכך גם אצל רוב האחרים. רבים לא נמשכים למלאכת עשיית הכסף או לכל החובות וההרגלים שגוזלים זמן ואנרגיה עם הגעת העושר ומעדיפים חיים צנועים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה